ושדי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.בפני תביעה כספית, ע"ס 3,948 ₪, שעניינה מחלוקת אודות שיעור הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מאירוע ביטוחי שהביא את רכבו, המבוטח על ידי הנתבעת, לכלל הכרזתו כ"אבדן מוחלט".

2.הרכב נבדק על ידי שמאי, מר מרדכי אנגל, שאף העיד בפני, וזה קבע, כי הגם ששוויו של הרכב, על פי המחירון (לאחר תוספות), הוא 12,431 ₪, הרי ששוויו בפועל, לצורך הפיצוי, הוא 8,983 ₪, שכן יש להפחית משוויו סך של 2,948 ₪ בגין נזקים שנגרמו מאירוע אחר, הקודם לאירוע הביטוחי הנדון, וסך של 500 ₪ עבור בלאי בצבע במוקדים שונים. הסכום שאינו שנוי במחלוקת – שולם.

3.ההפחתות שקבע השמאי אינן מקובלות על התובע, והוא דורש השלמת הפיצוי, כמו גם סך 500 ₪ עבור עגמת נפש. יוער עוד, כי לטענת התובע, לא ראה את חוות-דעת השמאי עד למועד הדיון. אציין, כי חוות הדעת צורפה לכתב ההגנה כנספח, אך לא צורפה, כך נראה, לעותק כתב ההגנה שנשלח לתובע על ידי המזכירות.

4.דין התביעה להידחות.

הלכה היא, שדיני הנזיקין, ופסיקת פיצוי נזיקי, מטרתם להביא את הנפגע למקום בו היה אלמלא הפגיעה. במקרה דנן, המטרה היא שהתובע יקבל פיצוי בשיעור השווה, ככל הניתן, לשווי רכבו, כפי שהיה לפני התאונה.

5.עדותו של המומחה, מר אנגל, בפני, עשתה עלי רושם מהימן, וגם התמונות שצורפו לכתב ההגנה ממחישות, כי הנזק והבלאי המתוארים אכן היו במציאות. נאמנה עלי סברתו של המומחה, כי שוויו של הרכב, בממכר בעסקה חופשית, עובר לתאונה, לא היה גבוה מהסכום אותו קבע, ושהנתבעת שילמה, ואולי אף נמוך יותר.

6.מאידך, התובע עצמו, לבד ממחאתו-שלו, לא הביא כל חוות-דעת נוגדת, ואף לא הביא תימוכין של ממש לסברתו, כי האמור בחוות-דעתו של מר אנגל אינו נכון. אמנם, כאמור לעיל, לא נעלמה ממני טענת התובע, כי לא ראה את חוות-דעתו של מר אנגל עד היום, אולם איני סבור, כי היתה מניעה כלשהי מקבלתו, אילו דרש זאת מהנתבעת או מהמומחה, ואם אכן היה דורש במפגיע, ולא נענה, יש להניח כי היה לדבר זכר בכתב התביעה.

7.קיצורו של דבר, התביעה לא הוכחה, ואין מנוס אלא לדחותה.

עם זאת, לא מצאתי מקום לפקפק בטענות התובע בכתב התביעה, כי דרש מנציגי הנתבעת הבהרות והסברים להפחתות שביצעו (ושלגבי חלקן אין הוא חולק), ולא נענה. לפיכך, ומאחר שנראה לי שנכון היה שהנתבעת היתה טורחת להסביר לתובע באופן ברור את נימוקיה להפחתת הפיצוי, והיתה מוודאת כי הוא מודע לתוכן חוות-הדעת, איני מחייב את התובע בהוצאותיה, לרבות באשר לשכר המומחה, בו תישא היא.

8.התביעה נדחית בזה, איפוא, בלא צו להוצאות.

החפץ להשיג על פסק הדין, זכאי לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי, תוך 15 יום.

ניתן היום, י' אייר תשע"ב, 02 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: